תמר קאר השכרת רכב בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התובעת הינה חברה להשכרת רכב שהיתה בכל עת רלוונטית לתובענה נשוא תיק זה הבעלים של רכב מס' רישוי 21-667-64 מסוג יונדאי גיטס (להלן: "היונדאי"), אשר היה מושכר ביום 23/5/10, לטענתה, למר זרעיני ויסאם (להלן: "מר זרעיני").

2.בכל עת רלוונטית לתובענה נשוא תיק זה, הנתבעת היתה החברה המבטחת של השימוש ברכב מס' רישוי 17-776-64 (להלן: "הרכב הפוגע").

3.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, בה נטען שביום 23/5/10 מר זרעיני נהג ביונדאי ובהגיעו לצומת כפר קרע, עצר את היונדאי ברמזור שלפניו, כאשר לפניו עצר רכב אחר ותוך כדי עצירה הגיע הרכב הפוגע מאחוריו ופגע ביונדאי ודחף אותה אל הרכב שעצר לפניה, ובכך היונדאי נפגעה גם מהצד האחורי וגם מהצד הקדמי.

4.לטענת התובעת, היא פנתה אל הנתבעת ביום 23/1/11 ודרשה ממנה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו ליונדאי, אשר הסתכמו בסך 15,513 ₪ וכי הנתבעת שילמה לה אך ורק סך של 4,357 ₪ ולפיכך היא תבעה מהנתבעת בתביעה זו תשלום ההפרש בסך 11,156 ₪.

5.התובעת צירפה לכתב התביעה העתק מהדרישה שנשלחה לנתבעת, אליה צורף העתק מחוו"ד של השמאי בדארנה סמיר מיום 30/5/10 (להלן: "השמאי") מיום 30/5/10.

6.הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה וטענה שהיא פיצתה את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה המתוארת, וכי היונדאי פגעה ברכב שעצר לפניה ורק אז הרכב הפוגע פגע ביונדאי קלות.

7.בדיון שהתקיים ביום 22/1/14, נחקר השמאי על תוכן חוו"ד והעיד, בין היתר, כדלקמן:

א.הוא בדק את היונדאי פעם אחת בלבד לפני התיקון והוא לא ראה את היונדאי כשהיא מפורקת ואף לא לאחר התיקון.

ב.השמאי הסביר בעדותו מדוע המליץ על חלקים מקוריים לחלק מהחלקים שהוחלפו, ומדוע ירידת הערך הינה בסך 2,879 ₪, ואיך חישב את שעות העבודה שנקבעו בחוות הדעת, והוא העריך שהשקיע בהכנת חוו"ד כ-5 שעות עבודה.

8.מר זרעיני העיד באותה ישיבה, בין היתר, כדלקמן:

א.לא אני ששכרתי את הרכב, חברי שכר אותו ואני לקחתי אותו ממנו, מדובר ברכב מסוג רנו קליאו (בניגוד למה שנטען ע"י התובעת בתביעתה).

ב.הוא צילם באמצעות הטלפון את הרכב מקדימה ומאחורה, אולם, הטלפון שלו נפל לים לאחר כשנה, במהלך עבודתו כימאי ולכן אין תמונות.

ג.מר זרעיני הודיע על התאונה לחברו ולא לתובעת.

ד.מר זרעיני העיד שהוא לא קיבל את הפרטים של הרכב שעצר לפניו ולא פרטי הנהג של הרכב הנ"ל.

9.ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כדלקמן:

א.הנתבעת פיצתה את התובעת על מלוא נזקיה בעקבות התאונה, והכוונה לתשלום סך 4,357 ₪ מיום 29/8/12.

ב.התובעת השתהתה בהגשת המסמכים ובהגשת ההודעה על התאונה, ובאורח פלא לאחר הגשתם, לא היה ניתן לבדוק את היונדאי מטעם הנתבעת, מאחר וניזוק באופן טוטאלי בשנת 2011.

ג.החשבונית שהוגשה לתיק אינה נושאת חותמת מקור, או חותמת רואה חשבון, לא צורפה לכתב התביעה והיא הומצאה אך ורק שבוע לפני הדיון בתיק, בנוסף לכך, התובעת לא צירפה לכתב התביעה קבלה המעידה על ביצוע התשלום.

ד.עדות השמאי לא מקצועית, מאחר והוא לא בדק את היונדאי לאחר הפירוק ולא בדק אותה לאחר התיקון, ואף השמאי אינו יכול להעיד אם הרכב תוקן בפועל ואף לא ניתנה סיבה מספקת מדוע הותקנו ברכב חלפים מקוריים ולא משומשים.